צמח התה

שיח התה הוא צמח ירוק עד ממשפחת הקמליות; שמו המדעי הוא "קמליה סיננזיס"  (Camellia Sinensis)  ומקורו בסין, טיבט וצפון הודו. לשיח התה עלים בשרניים בצבע ירוק כהה וגזע עבה וחזק. פרחי התה פורחים בצבעים לבן או ורוד וריחם עדין.
ברחבי העולם קיימים כ- 200 זנים שונים של צמח התה. תה גדל כיום בכ- 30 מקומות שונים בעולם, אולם אזורי הגידול המובילים של התה מצויים בסין, הודו וקניה. שלושת המדינות הללו מספקות יחדיו כ- 75% מכלל התה הקיים בעולם. אזורי גידול תה עיקריים נוספים הם סרילנקה, יפן, אינדונזיה, ארגנטינה, אוגנדה, טורקיה ורוסיה.

 

תנאי גידול התה

צמח התה זקוק לאקלים חם ולח. הוא גדל בטווח טמפרטורה שנע בין 10-30 מעלות צלזיוס, באזורים הנהנים מכמות משקעים ממוצעת של 2000 מ"מ בשנה, ובגובה שבין 600 – 2000 מטרים מעל פני הים.
צמח אם שנבחר בקפידה משמש ליצירת שתילי תה חדשים. השתילים הרכים מתפתחים במשך עשרה חדשים במשתלה, המגנה עליהם מפני פגעי מזג האוויר. לאחר שהתחזקו, ממשיכים צמחי התה להתפתח בשטחי גידול פתוחים, אך מוגנים בצילם של עצים רחבים.

 

קטיף תה

קטיף התה מתבצע גם כיום בשיטה המסורתית: את עלי התה קוטפים באופן ידני והם נאספים לסלים רחבים. הקטיף הידני מבטיח כי רק העלים הטובים ביותר של צמח התה ילוקטו וישמשו להפקת תה. במדינות אסיה – עונת קטיף התה נפתחת עם תחילת האביב ונמשכת ממאי ועד אוגוסט. באפריקה – קטיף תה נמשך כל השנה.
יבול התה הראשון בכל שנה זוכה לכינוי "תה חדש" והוא עשיר בטעמים ובארומה.
בתהליך עיבוד התה משתמשים בניצן הצמח ובשני עלים צעירים בלבד.
פרחי התה נקטפים אף הם, מיובשים ומשמשים להוספת ארומה לתערובת התה.

 

הפקת תה

טעות רווחת בקשר לתה, היא הסברה שסוגי התה השונים-  תה שחור, תה ירוק , תה אולונג ותה לבן – מקורם בצמחי תה שונים. למעשה, כל סוגי התה מופקים מאותו צמח. ההבדלים ביניהם נעוצים בתהליכי העיבוד בעת הפקת התה, כאשר העלים המיועדים לתה הירוק עוברים תהליך ייבוש מינימלי והעלים המיועדים לתה שחור עוברים ייבוש ותסיסה.
עלי התה הנקטפים מכילים כ-80% נוזלים, בעוד התה הנמכר לצרכן מכיל פחות מ- 10% נוזלים. שלב חיוני הקיים בתהליכי ההפקה של כל סוגי התה הוא שלב ייבוש העלים, שנועד להפחית את מידת הלחות בעלים ולייצב ולשמר את עלי התה. לאחר הייבוש עוברים עלי התה תהליך תסיסה, המעניק להם את מרבית התכונות האופייניות, כגון הטעם, הארומה ועוד, ואז תהליך ייבוש המשמר את תכונותיהם לאורך זמן. לסיום עוברים העלים תהליך של מיון, טעימה ואריזה.

 

בחורה קוטפת תה בשדה